עצירות היא הפרעה במערכת העיכול, שבמסגרתה מתקשה אדם לסלק פסולת צואתית שהצטברה במעיו. אמת המידה להגדרה של העצירות היא אחת מאלה:
- תדירות יציאות נמוכה משלוש בשבוע.
- יציאות הכרוכות במאמץ (אף אם הן סדירות).
- יציאות קשות/יבשות.
העצירות היא הפרעה שכיחה וסובלים ממנה כ-20% מהאוכלוסייה. היא נפוצה יותר בגיל מבוגר ונפוצה יותר אצל נשים מאשר אצל גברים. מחקרים הראו כי עצירות ממושכת, עלולה לגרום באוכלוסיה המבוגרת לצורך בשימוש במוצרי ספיגה למבוגרים. הסיבות לעצירות רבות. חלקן קשורות לתזונה, למשל הרכב תזונה שיש בו מיעוט של סיבים, מיעוט של מים או תזונה המכילה מרכיבים אחרים אשר גורמים לצואה להיות יבשה ולגרום לחסימה קטנה. הסיבה יכולה להיות גם פיזיולוגית, קושי ביציאה כתוצאה מהחלשות שרירי האגן, מסדק בפי הטבעת, צניחת טחורים, גוש צואתי חוסם, האטה בקצב פעילות המעי הגס מסיבה כלשהי ועוד. לפעמים עצירות יכולה להיות תסמין למחלה חמורה כגון סרטן המעי הגס.
הסכנות שבעצירות
במצב של עצירות, שאריות מזון בלתי מעוכל ופסולת שוהים במערכת העיכול זמן רב לעומת הנורמה. בזמן זה, פועלים עליהם חיידקי המעיים, מפרקים אותם ונוצרים גזים ותוצרי פירוק שאינם רצויים. במידה והעצירות נמשכת, יש ספיגה חוזרת של נוזלים, הצואה מתייבשת ויש סכנה להתפתחות אבני צואה, טחורים, דלקות במעי, פיסורה ואף סוגים מסוימים של סרטן, כל זאת מעבר לתחושה הלא נעימה המלווה את הסובל מעצירות.
טיפול
ישנם סוגים שונים של אמצעים לטיפול בעצירות:
- תרופות לריכוך הצואה – לדוגמה: משלשל אוסמוטי – מילק אוף מגנוקס.
- תרופות מחליקות – לובריקציה שמן פארפין.
- תרופות סופחות מים – לדוגמה: פסיליום.
- תרופות משלשלות – לדוגמה: לקסעדין ולקסיקל.
- חוקן.