האם השלמת מגנזיום יכולה להציל את חייכם?

בעקבות כתבה ששודרה בחדשות 2, נחשפה חצי הכוס הריקה של טכנולוגיית המים המותפלים. מה שנדמה בראשית הדרך כפתרון קסמים, ועזר לצמצם את תלותה של ישראל במאגרי המים הטבעיים

המצומצמים שלה ובמים מיובאים, התגלה כבלתי מספק ואף מסכן בריאות וחיים. כל זאת, בשל המחסור החמור במגנזיום שקיים במים מותפלים. בעקבות החשיפה מיהרו ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ושר הבריאות, יעקב ליצמן להיפגש ולבחון את הנושא ואת פתרונו. יחד עם זאת, הנושא עדיין מעלה שאלות קשות, ביניהן: מדוע המדינה מספקת לתושביה מים ללא מגנזיום, כאשר ידוע שזהו מינרל חיוני בחי ובצומח? מדוע רק כעת נחשף הקשר שבין חסרונו ובין אחוזים מוגברים של חולי ותמותה?

מה הקשר בין חוסר במגנזיום לתחלואה ותמותה?

המגנזיום הנו מינרל בעל חשיבות גבוהה לבריאות תקינה. במים רגילים קיימים אחוזי מגנזיום המכסים במידת מה את צריכת המינרל. לעומת זאת, בשיטת ההתפלה המקובלת מופרד המגנזיום מן המים ומותיר אותם חסרים ברכיבים חיוניים, ובהם גם המגנזיום. עובדה זו ידועה מזה זמן רב, אבל רק כעת התגלו הממדים הבעייתיים של השלכות המחסור, וגם עלו לתודעה הציבורית, בעקבות הכתבות שפורסמו בערוץ 2 ובערוץ 10. כפי שעלה מן התחקיר, חלק נכבד מן הידע היה בידינו כבר למעלה מעשור, ובכל זאת ממדיו מפתיעים.
כפי שעולה מן המחקר, מחסור במגנזיום מגביר את אחוזי התמותה ממחלות לב – אחת מסיבות התמותה הנפוצות ביותר בעולם המערבי. במקביל למחקר שנחשף, נבדקת האפשרות להשלכות נוספות של מחסור זה, לרבות יתר לחץ דם, סוכרת וסרטן המעי הגס.

מחקר המגנזיום של בר אילן

בשונה ממחקרים אחרים המבוצעים בחו"ל ואשר מסקנותיהם מאומצות בארץ, ישראל ניצבת בחוד החנית של חקר החשיבות של המגנזיום והמחסור בו. למעשה, מחקר ראשון מסוגו ובהיקפו בעולם, בראשות מיטל שלזינגר מאוניברסיטת בר אילן, הוא שאחראי להבאת הנושא לשיח המעשי המתקיים כעת, לצד השיח התקשורתי הער. מחקרה של שלזינגר ועמיתיה השווה בין אזורים שצריכת המים בהם מסופקת ממים מותפלים ובין אזורים בהם צריכת המים נענית על ידי מים שאינם מותפלים. מתוצאות המחקר עולה כי באזורים בהם אספקת המים נסמכת על מים מותפלים הסכנה לבריאות התושבים גבוהה מאוד, וכן כי אחוזי התמותה ממחלות לב באזורים אלו גבוהים כפליים מאזורים בהם אין שימוש בהתפלה, או שימוש חלקי בלבד.

מה ניתן לעשות?

למרות פגישתם המהירה של נתניהו וליצמן, ייקח עוד זמן לא מבוטל עד שהצוות אותו מינה ראש הממשלה יגבש את מסקנותיו ועד שהנתונים הדרמטיים יתורגמו למעשים. מה ניתן לעשות בינתיים? הלוא 75% של צריכת המים בישראל מסופקת על ידי מים מותפלים.
על כך השיב פרופ' שכטר ממכון הלב בבית החולים שיבא וחבר צוות המחקר, כי נטילה יומית של תוסף מגנזיום יכולה לענות ביעילות בחסר זה, ואף לשפר את איכות חייהם של חולי לב. כמו כן, הוא קושר בין נטילת מגנזיום להורדה של רמות הכולסטרול והשומן הרעים, להפחתה של סמני דלקת ולשיפור בתפקוד של טסיות הדם.
אולם פרופסור שכטר הקפיד לסייג את דבריו ולהדגיש כי לא כל תוספי המגנזיום המוצעים בשוק מיוצרים באותה טכנולוגיה ולא לכולם יעילות השפעה ומידת ספיגה זהות. כך, למשל, תוספי מגנזיום אוקסיד נמצאו כיעילים במיוחד. זאת בהשוואה לתוספי מגנזיום ציטראט. גם בקרב תוספי המגנזיום אוקסיד ישנו מדרג, כאשר ההפרשים ביניהם דרמטיים והתוספים הטובים ביותר מסוג זה הוכחו כיעילים כמעט פי 3 מתוספים דומים.

{module 385}