מגנזיום- האם אתם סופגים מספיק?

בישראל על פי דיווח של מרכז המידע והחקר של הכנסת , 60% מהנבדקים הצעירים בסקר סבלו מחסר במגנזיום (היפומגנזמיה).

 

ההערכה היא שבשנת 2017 התופעה החמירה עקב השימוש במים מותפלים בהם אין מגנזיום ועמד על חסר במגנזיום אצל 75% מאוכלוסיית ישראל.

המגנזיום הינו מינרל חיוני ביותר המשתתף בלמעלה מ-325 תהליכים ביוכימיים בגוף האדם. מכאן שספיגת הקצובה היומית של המגנזיום חיונית בכול רקמות הגוף.
מינרל זה חשוב לפעילות התקינה של מערכות שונות בגוף כגון מערכת הלב וכלי הדם, מערכת החיסון, מערכת העצבים העצמות והשרירים
כ-50% מהמגנזיום בגוף, נמצא בעצם. היתרה נמצאת בתאי רקמות הגוף והאיברים השונים.
מגנזיום מסייע בשמירה על תפקוד תקין של השרירים והעצבים, שמירה על קצב לב יציב, תמיכה בתפקוד תקין של מערכת החיסון וכן בבניית העצמות. כמו כן הוא מסייע בוויסות רמות הסוכר בדם ובשמירה על לחץ דם תקין
חוסר במגנזיום בגוף נקשר עם הפרעות בקצב הלב, המנבאות תמותה, כתוצאה מאוטם בשריר הלב

magnesium

המקורות העיקריים למגנזיום הם ירקות, בעיקר ירקות עליים ירוקים, קטניות, אגוזים, זרעים, דגנים מלאים ומוצריהם (למשל לחם מקמח מלא). בישראל למעלה מ-50% ממי השתייה מותפלים ואינם מכילים כלל מגנזיום. הדבר גורם להידללות כללית של תכולת המגנזיום במים. הדבר חמור שבעתיים משום שגם תכולת המגנזיום בירקות מידלדלת עקב השקיה במי קולחין מסוננים החסרים את המינרל מגנזיום. חסר זה מוביל לעובדה שלמעלה מ-60% מהאנשים הצעירים בישראל סובלים מחסר במגנזיום (יחידת המחקר בכנסת 2004) וההנחה היא שבמבוגרים, אחוזי הסובלים מחסר במגנזיום אף גבוה יותר. למרות המלצת משרד הבריאות להוסיף מגנזיום למי השתייה עד ימינו לא מוסף מגנזיום מטעמים כספיים.

מגנזיום ומניעת מוות לבבי פתאומי: ישנן עדויות שצריכת מגנזיום מספקת עשויה למנוע מוות לבבי פתאומי. במחקר "האחיות" משנת 2011 בא עקבו אחר תחלואת 88,000 אחיות למשך 26 שנים. תוצאות המחקר פורסמו ב- Journal of Clinical Nutritionוהראו ירידה בסיכון למוות לבבי פתאומי של 41% בנשים שרמת המגנזיום שלהם הייתה גבוה.

מגנזיום ואי ספיקת לב: מנתונים שפורסמו בכתב העת Journal of the American Heart Association במרץ 2020 והמתבססים על מחקר WHI על 97,725 נשים, עולה כי בנשים לאחר-מנופאוזה, צריכת מגנזיום מעטה מהמומלץ מלווה בסיכון מוגבר להיארעות אי-ספיקת לב, בעיקר אי-ספיקת לב עם מקטע פליטה ירוד של חדר שמאל. כמו כן הראה המחקר כי ל-75% מהנשים הנבדקות הציגו צריכת מגנזיום מתחת להמלצות איגודי הרופאים האמריקניים.

מגנזיום ושבץ מוחי חסימתי (איסכמי): במחקר נוסף שנערך בפינלנד ופורסם בעיתון הרפואי   Archives of Internal Medicine ,בגברים מעשנים בגילאי 50-69 שנים, הגברים שצרכו כמויות מגנזיום גבוהות היו בסיכון נמוך ב-15% לפתח שבץ מוחי חסימתי במעקב של 14 שנים.

חסר מגנזיום ועלייה בערכים של לחץ הדם: במחקר שפורסם בשנת 2012 בעיתון הרפואי
European Journal of Clinical Nutrition, החוקרים הבריטיים סרקו 22 מחקרים רפואיים שכללו 1,173 חולים כדי לבדוק את השפעת רמת המגנזיום בגוף על לחץ הדם. במחקר נמצא כי שימוש בתוספי מגנזיום הוביל לירידה משמעותית הלחץ הדם וככול שנלקח יותר מגנזיום השפעתו על הורדת לחץ הדם הייתה גדולה יותר.

האם כול תוספי המגנזיום שווים?

מגנזיום הנו מינרל שספיגתו קשה, רק 35-40% מהמגנזיום הנלקח דרך הפה עשוי להיספג למחזור הדם. ספיגת המגנזיום ממחזור הדם אל התאים היא רק של יון מגנזיום חופשי. רוב סוגי המגנזיום האורגני יוצרים קומפלקסים שאף כי נספגים לדם, אינם נספגים לתאים אלא מופרשים בשתן ולכן אינם פעילים.
במחקר שנערך בשנת 2012 על ידי פרופ' שכטר מהמרכז הרפואי שיבא, ובו הושוותה ספיגת תאית של מגנזיום ציטראט לזו של מגנזיום אוקסיד מונוהידראט, ניתן היה לראות ספיגה של פי שלושה לתאים של מגנוקס בהשוואה לזו של מגנזיום ציטראט. ספיגה זו הובילה לירידה משמעותית בכולסטרול-LDL רק בקבוצה שקבלה מגנוקס ולעליה משמעותי ברמת הכולסטרול (הטוב) HDL.

עובדות לגבי מגנוקס 520:

מגנוקס יעיל:

  •  עקב פורמולה מוגנת בשלושה פטנטים בינלאומיים, המאפשרת שחרור יוני מגנזיום חופשיים:
  • מגנוקס הוכח במחקר מדעי כנספג בצורה הטובה ביותר לתאי המטרה(1).ספיגה זו מסבירה את יעילותו הרבה בטיפול בהיפומגנזמיה והסמפטומים המלווים.
  • מגנוקס מספק תגובה מהירה בסמפטומים כמו מניעת התכווצויות שרירים.
  • מגנוקס היחיד שהוכח מדעית כמפחית משמעותית את רמת LDL cholesterol ,( 7%) (1)
  • מפחית משמעותית את רמת Hs-CRO (1)

מגנוקס בטוח:

  • מגנוקס גורם פחות להחמצת הקיבה ובכך מפחית צרבות מיותרות.

מגנוקס-הענות טיפולית גבוהה:

  •  בגלל אחוז גבוהה של מגנזיום אלמנטארי, מאפשר מתן פעם אחת ביום, בלילה לפני השינה.
magnox 520

 

References:
1.      Shechter M, Saad T, Shechter A, Koren-Morag N, Silver BB, Matetzky S. Comparison of magnesium status 31 using X-ray dispersion analysis following magnesium oxide and magnesium citrate treatment of healthy 32 subjects. Magnes Res 2012;25:28-39.
2.      Magnes Res. 2001 Dec;14(4):257-62. Bioavailability of US commercial magnesium preparations. Firoz M, Graber M.
3.      Lindberg JS, Zobitz MM, Poindexter JR, Pak CYC. Magnesium bioavailability from magnesium citrate and magnesium oxide. J Am Coll Nutr 1990;9:48-55.

 

דילוג לתוכן