מה הקשר בין צריכת מגנזיום מעטה לבין עליה בסיכון להיארעות אי-ספיקת לב בקרב נשים מבוגרות שהשתתפו   במחקר WHI( J Am Heart Assoc, March 2020)


מחקר חדש שיצא לאחרונה, מוכיח כי נשים שצרכו כמות מועטה של מגנזיום (עקב חוסר במנגנזיום בתזונה או התפלת מים) נמצאות בסיכון גבוה לאי ספיקת לב. 


תוצאת המחקר: 
מה ההמחקר מחדש?
·       מחקר זה הראה כי צריכת מגנזיום נמוכה קשורה להיארעות (שכיחות) מוגברת של אשפוז עקב אי ספיקת לב בנשים פוסטמנפאוזאליות.
·       באנליזת תת-קבוצותת, ניתן לראות שצריכת מגנזיום נמוכה קשורה להיארעות (שכיחות) מוגברת של אשפוז עקב אי ספיקת לב עם ירידה במקטע פליטה (ejection fraction), אך לא של חולות עם אי ספיקת לב עם תפקוד שמור של החדר השמאלי (HFPEE).

   מהן המשמעויות הקליניות?
תוצאות המחקר מצביעות על כך ש- 75%~ מהנשים הפוסט-מנופאוזיאליות     במחקר עוקבה זה, הציגו צריכת מגנזיום חציונית מתחת להמלצות הRDA- האמריקאי, ורבע מהן מצויות בסיכון מוגבר לאי ספיקת לב בהסתמך על צריכת המגנזיום הנמוכה שלהן.
 
מנתונים שפורסמו בכתב העת Journal of the American Heart Association במרץ 2020, עולה כי בנשים לאחר-מנופאוזה, צריכת מגנזיום מעטה מהמומלץ מלווה בסיכון מוגבר להיארעות אי-ספיקת לב, בעיקר אי-ספיקת לב עם מקטע פליטה ירוד של חדר שמאל.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אין נתונים רבים אודות הגישות האופטימאליות מבחינת אורח חיים ותזונה למניעת אי-ספיקת לב. באופן ספציפי, הם ביקשו לבחון את הקשר בין צריכת מגנזיום ובין אי-ספיקת לב בנשים.

מדגם המחקר כלל 97,725 נשים שלקחו חלק במחקרי Women's Health Initiative. הנשים השלימו הערכת צריכת מגנזיום בתחילת המחקר באמצעות שאלוני תזונה שסיווגו את המשתתפים לרבעונים על-בסיס התזונה בלבד, הצריכה הכוללת (תזונה + תוספים) וצריכה שיירית (כיול לפי כלל האנרגיה). ניתוח סטטיסטי שימש להערכת הקשר בין צריכת מגנזיום ובין אי-ספיקת לב לאחר תקנון לערפלנים אפשריים. בהמשך, החוקרים בחנו את הקשר בתתי-קבוצות נפרדות של חולים עם אי-ספיקת לב ומקטע פליטה שמור, ירוד או לא ידוע, של חדר שמאל.

 מרבית הנשים במחקר היו לבנות (85%) ובגיל ממוצע של 63 שנים. בהשוואה לאלו ברבעון העליון מבחינת צריכת מגנזיום, בנשים ברבעון התחתון נרשם סיכון מוגבר להיארעות אי-ספיקת לב, עם יחסי סיכון מתוקנים של 1.32 (רווח בר-סמך 95% של 1.02-1.71) עם דיאטה בלבד, 1.26 (רווח בר-סמך 95% של 1.03-1.56) עם צריכה כוללת ו-1.31 (רווח בר-סמך 95% של 1.02-1.67) עם צריכה שיירית.  לא תועדו הבדלים בין נשים מגזעים שונים.

מניתוח לפי תתי-קבוצות עלה כי צריכה שיירית מעטה של מגנזיום לוותה בעליה של 81% בסיכון לאי-ספיקת לב עם מקטע פליטה ירוד של חדר שמאל (יחס סיכון של 1.81 בהשוואת הרבעון התחתון והעליון, רווח בר-סמך 95% של 1.08-3.05), אך לא זוהה קשר דומה עם אי-ספיקת לב ומקטע פליטה שמור של חדר שמאל.

 החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים כי צריכת מגנזיום מעטה מלווה בסיכון מוגבר להיארעות אי-ספיקת לב בנשים לאחר-מנופאוזה, כאשר הממצאים היו בולטים במיוחד בהערכת הסיכון להתפתחות אי-ספיקת לב עם מקטע פליטה ירוד של חדר שמאל.

 J Am Heart Assoc. 2020